אני יושבת לי פה
טובעת בים האורות
לוקחת עוד שאכטה,
מכניסה עוד עשן לריאות

"למה אני פה?"
אני צועקת לשמיים
מתוך השקט הגדול
מנסה לקלוט קצת משמעות

אני עומדת כאן עכשיו
מביטה למטה פעם אחרונה
לוקחת עוד טיפת עשן
עוד נסיון התאבדות בלי קפיצה

שחור זה צבע של אבל, לא?
אז התלבשתי די חגיגי להלוויה
אני תוהה כמה יבואו
וכמה יבכו באמת מאהבה

אני לבד בעולם הזה
אין אף אחד בשבילי
אפילו החברה הכי טובה שלי
לא מכירה, באמת-אותי

מעניין מתי יבוא היום
שיגידו לי שאותי אוהבים
בלי שאני אצטרך להגיד קודם
אני רוצה להשתמש במילה "גם"
גם אם זו תהיה פעם יחידה

חזרתי לשבת, הדלקתי עוד מקל עשן
ואני שוב מנסה לשכנע את עצמי שזה האחרון
ושוב מחפשת דרך מקורית למות

אני שואפת עוד עשן לריאות
ומקווה שיגיע היום
שמלאך המוות שלי
יבוא סוף-סוף להגיד שלום