שעה אפורה, לא שעת יום ולא שעת לילה
כל הטבע רדום, השקט גובר על הרעש
מחשבות צלולות לא ברורות מופיעות באפלה
והרגע נוזל בין האצבעות, הסוף קרב

מחפש את התחושה שתחזיק אותי דבוק
אל
הרגע הקסום שנסחף עם הרוח הקרירה
צונן עכשיו, אדמה לחה והאוויר נקי
והרגע נוזל בין האצבעות, הסוף מתממש

כואב לאבד רגעים שכאלה
רגעים שאדם חי בשבילם חיים שלמים
עד שהוא מבין שהם היו קיימים שם תמיד
והרגע נעלם


אבל יחזור וישוב
ולא יפסק הרגע של השעה האפורה
כי לכל רגע יש מקום ביקום