הביטי אל תוך לבך
ואמרי לי מי את רואה בהיכלך,
הזכרי על מה הייתה כרגע מחשבתך
ואמרי לי אם אני עדיין במוחך,
נכון שאם תתעוררי משנתך
תביטי לעברי ותפלטי אנחה מקרבך?
נכון שלפעמים את לוחשת את שמי
גם בהיעדרי?
האם את מאמינה בנס האהבה?
האם תאמיני כי גם בך נגע?
חבקיני בזרועותייך ואעשך למאמינה-
בעצמך, בי, בנו, באהבה.
אינני מאמין שאהבה מכאיבה
כי די לצרות בשעתן, במחילה;
עכשיו שעתנו את האהבה למצות
ולא על "אולי", "אם" ו"איך" לתנות.
20/01/03 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.