ה. חיים / אוטופיה? |
בורח אל תוך השקיעה שצובעת את העולם בשקר,
נותן ליאוש לעשות את שלו,
בורח...
שוכח...
ואת מופיעה,
נוגעת בי,
ולרגע הכל נעלם,
האשליה,
כל כך אמיתית,
לא, זה לא יכול להיות,
השמש שוקעת,
ואת נעלמת לך כלא היית,
מתפוגגת,
במקום בו האופק נגמר והנצח מתחיל...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|