הו...שי...אתה מטריף אותי, אתה מפחיד אותי, מושך ומרתיע
כאחד.פרצוף מתוק לנשמה מעוותת. אני לא אוכל לעמוד במפגש איתך
(וגם לא לשבת), זה מסוכן. זו תהיה התפרצות הר געש. ברגע שאראה
אותך צפה להתנפלות.לא שלום, לא נעים מאוד, לא חיבוק, לא נשיקה
על הלחי; אלא הסתערות במיידי.
קודם לטעום את השפתיים, הפה, הלשון, ללקק את זיפי השפם שלך.
לנשום את צווארך, את אחורי האזניים.
שי..אתה תהיה לי לשי...
די, אני לא מסוגלת יותר, הנשימות שלי כבדות. חם לי. זרימה
מטורפת בגוף, במיוחד באזורים עתירי עצבים, מקומות נסתרים
מתפוצצים, מתנפחים רק מעצם המחשבה שתחדור לתוכי.
אם נהיה באמצע הרחוב יעצרו אותי על אינוס גבר במקום ציבורי.
תוריד את החולצה. תוריד...מהר יותר. אין לי סבלנות. תקרא מה
שאני כותבת, ותפעל לפי ההוראות. אתה מתנה עטופה ואני קורעת את
הנייר. עכשיו תקרע. תקרע מעליך הכל. בוא אלי שי. גש הלום. צעד
אלי בצעדי חתול מפתים. קרב פניך. לקק אותי. לקק מקו האוזן
השמאלית. רד לסנטר. עלה למעלה לצד ימין. מסביב למצח. רד
לצוואר. לקק את כולו. הפל אותי למיטה. קשור את ידיי. אל תתן לי
לברוח. המשך ללקק. כתף. עוד כתף. פטמות. בטן. טבור. בטן
תחתונה. רד למטה.
זהו...לא להרים ראש.
קדש ורחץ כרפס יחץ מוציא מצה...לא... מוציא ביצה...
שולחן עורך סדין פורש
ה ל ל ו י ה !!! |