היכן אני?

הקיץ כינורי זלעפות,
געגועי טובים עוד
נטמנו חיים באדמה
תחת זלזלי קעקועים
מזרועותיך השתרגו סביבי-
ייחורי שיכחה.

איפה אתה?

סנטר סירפדים שוקע
אל עומק טבורי,
ודלתותיי מוטרדות הלילה
נפערו זיכרון,
שיכרון...

פירות כתומים,
שהיה בורר ומביא אל פי
בגלעיני כאב שהיו אחרי כן
חוזרים ונישאים על גב נמלים
בחצר עד אליי,
הונחו במקומו לצמח,

לצמח מה?

שיקרון,
שידפון,

שהיינו שוכבים תמיד ארבעה
בחושך על רצפת החדר
אני, גוף, בטן, שירה
מטפסים קיר תקרה
ליפול

ומייחלים לנגוס
בעור בלי עבר,
סגרנו כבר על כל סכרי המים,
לבוא שנת נצח
אל מיטת הריקים שלך

היכן נניח אותם
אתה שואל?

אדן החלון.

שהרוח תבוא
כמו בראהמס להכריע,
לא עוד התנפצות רק
חבטה עמומה בחצר,
שאתה מתעורר לפתע
ואינך בטוח,
אם טריקת החלונות במטבח,
או בליבי,

אם נפלתי דבר
כשהונחתי על סיפיך
נפערת, נסגרת,
תפתח,
תפתח,

זה לא יקח זמן,
זה הזמן יקח.