ענת עציון / מחכה לך |
ומתחתי כל הארץ נפרשת
עוצמת עיני מול השמש ותולה בה תקוות
שעבר
שעבר זמנן.
אני מרגישה אותך, אך אתה עוד רחוק ממני
מתקרב בצעדים מהוססים.
אילו רק העזת להאיץ את הקצב, היית יודע שאני
מרגישה
מרגישה בדיוק אותו הדבר.
רק הרוח עדה לדמעות הקרות שזלגו על שפתי משמיים
אך לפתע קרן אור חמימה
משטה בי, משחקת בי. אז אני פוקחת עיניים
ורואה
רואה שאני כבר לא לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|