אני רוצה שאבא שלי,כמו ייטס,כמו קארבר
ייבקש פשטות עבורי.
יניח יד על כתפי החמה וידו לא תהא קרה.
אני אביט בו אז חזק עד ששנינו נשכח.
ואולי אזמין אותו לרקוד.

תראה אבא כמה רגליי קלות,
כמו אז על הנדנדות.
כמו ביום ההוא שהכנת לי תרמיל עם הפתעות.
כמו שניפצעתי וריככת עם יוד,
כמו שניחמת אותי כשניפרדתי מגורי,אמרת לי יהיה בסדר...
ואני הרגשתי מוגנת.
כמו שיצאת הורה מלווה בטיול השנתי בשנה ההיא שהייתי לא
מקובלת.
כמו שצחקתי נורא כשסיפרת לי בדיחות על הגג.
כמו שהדבקת את הפרוטרטים שלי,שקרעת,חזרה.
כמו שפגשת אותי מבוגרת,
הבטת בי וביקשת סליחה.



תראה אבא,
אני רוקדת לבד.
ואין לי ממך דבר פרט
לדמיונות שווא!