אסף דמע / חדרי הלב |
אני מכיר רק את חדר הכאב.
קורי עכביש, וטחב באויר,
ואין שם צל כי אין אור להסתיר.
הגשם היחיד, האשמות מלוחות,
של רחמים עצמיים מול ידיים מורמות.
לכל אחד יש מפתח לחדר הכאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|