יש את האנשים האלה, שעושים טוב לאנשים אחרים.

מספיק שהם רק יחייכו, וכולם מסביבם יחייכו.
וברגע שהם יספרו בדיחה, גם אם היא בכלל לא מצחיקה, כולם יצחקו,
כי זה פשוט מצחיק.

גם אם הם לא יעשו כלום, לאנשים אחרים יהיה טוב.


את עושה לי טוב.
את עושה לכולם טוב.
אפילו שאת לא מתכוונת לזה.
וכולם אוהבים אותך. הם לא יודעים למה, אבל הם אוהבים אותך.
הם משתמשים בכל מיני מילים גבוהות ויפות ולעוזיות כדי לתאר
אותך.
והם גם תמיד נתקעים באמצע.
והם תמיד מסיימים את המשפט ב:"היא פשוט גורמת לך להרגיש טוב עם
עצמך".


ואני תמיד מחייכת ומהנהנת בראש ומסכימה איתם.


אבל אני, אם יבקשו ממני לתאר אותך, אני לא אתקע באמצע.
כי לא יהיה אמצע. גם לא תהיה התחלה, ובכלל לא יהיה סוף.
יהיה רצף של מילים, שמתחברות למשפטים, שלא נגמרים.
כי איך אפשר להפסיק לדבר עלייך? פשוט אי אפשר.

אז אני לא אתחיל, כי זה לא ייגמר.

אני אמשיך לחשוב על כל מיני מילים יפות וגבוהת ולעוזיות כדי
לתאר אותך. וכל מילה שאני אשמע, אני אקשר אותה אלייך.

כי הכל קשור אלייך.

אני קשורה אלייך.