אורה דרוקר / שלי |
עלוקה מאוהבת
שלי.
רק שלי.
רצית לשבת בכיסא המלכות
הנוקשה והקר?
המשאלה התגשמה
בהנף יד כואבת
היד שלי.
אלא של מי?
רק שלי.
כבר לא תראה
את חיוכי המריר
הבוקע משפתי
בראותי את דמותך
את חיוכי הטיפשי
ששבר אותך לרסיסים
החיוך שלי.
רק שלי.
להתראות לעולם
ילד קטן בן עשרים.
שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|