בסוף קנתה ספלים מצוירים, שני פילים ולב.

מכונית שעברה התיזה טיפות שלולית. היא ניגבה בעדינות את פניה
ופתחה את הדלת פנימה. היה שם חם ונעים. לא אמרה שלום לא שאלה
היכן רק העבירה מבט על הפריטים המסודרים בקפידה במדפים. פה ושם
גילתה אבק, כמו אצלה.

בדרך מהבית נזכרה בספר שטרם קראה. היא שמעה צעדים אך כשהביטה
סביב פגשה את חיוכיו תלויים בשרשראות צבעוניות בחוצות העיר.
היא רצתה משהו שמחבק, שמלטף אבל לא הרגישה געגוע. רק תחושת
בחילה.

באותו בוקר, ישבה והביטה בשמים המתכסים עננים ובו. צורות
צורות, היו שם בשמים, כמו אצלה. היא צפה בין אתמול למחר, חושבת
כמעט להרחיק עד סין או נפאל או כמה שאפשר. הרדיו בישר על
התקררות והיא חשבה עליו ועליה ומה יהיה בסוף.