ע"פ "ייסורי ארטמיסיה" מאת סוזן ורילנד

אַרְטְמִיסְיָה, רְאִי מָה עָשִית -

הֵם רָצוּ אֶת אִבְחַת הַפִּגְיוֹן הַמּוּנָף
בְּיָדָהּ שֶל לוּקַרְצְיַה, עָרְגוּ
לְמַבָּע הַבּוּשָׁה בְּעֵינֶיהָ
שֶׁל בַּת הַזְּנוּנִים. הֵם בִּקְּשׁוּ
אֶת מוֹתָהּ מִיָּדֶיהָ, צָמְאוּ
אֶל הַדָּם הַנִּגָּר עַל חָזָהּ,
כִּי אֶחַד הוּא דִּינָהּ שֶל אִשָּׁה נֶאֱנֶסֶת.

רְאִי מָה עָשִית, אַרְטְמִיסְיָה -
לוּקַרְצְיַה שֶׁלָּךְ הִיא אָחֶרֶת,
הִטַּלְתְּ מְבוּכָה בְּלִבָּם שֶׁל שׁוֹעֵי הֶחָצֵר,
בְּעוֹלָם שֶׁל קְדֻשָּׁה קַנָּאִית
וְזַכְרוּת מְנַצַּחַת
נָשִׁים לְהוֹלִיד וְלִגְווֹעַ.

בְּרָאבָה סִנְיוֹרָה, מַגְנִיפִיקוֹ!

יולי 2003

שירי מחווה לספרות עולם:
http://stage.co.il/s/301222