|
יושב מולך ומנגן. שר לך את אהבתי. את תשוקתי הבוערת. את
געגועיי לגופך הענוג.
ואת - מתנועעת לצלילי המיתרים. לאט לאט משירה את בגדייך.
מותנייך הצחורות מתנות אהבין לאקורדים המלטפים.
מתקרבת. נוגעת. מנשקת את אצבעותי הפורטות. צליל נשיקותייך
כצליל פעמוני מלאכים.
את מפשיטה אותי אט אט, בעודי מנגן. מתמרנת את גופי. את גופך.
אנחנו ישובים על המיטה. עירומים. ללא מסיכות. ללא סייגים.
את מביטה בי ולוחשת:
"עכשיו תנגן עליי. תפרוט על מיתרי גופי. תפיק מתוכי את צלילי
העונג והאושר.
אני שלך"
ואני - אני שלך. לעד. |
|
|
לא לא בימה
שונה. אולי
אחרת?
הקופירייטר של
אלוהים מחלטר
בייעוץ לערן להב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.