היה היה, דווקא לא לפני זמן רב, נער ושמו פיטר פן. למעשה, פיטר
לא היה נער- הוא היה איש מבוגר. למרות  שפיטר חי בעולם האמיתי,
בתוך תוכו, הוא חי בארץ לעולם לא.
הוא היה מרדן שעשה מה שהוא רצה: הלך זרוק, גידל שיער ארוך
ועגילים בכל מיני מקומות, חי כעלה נידף הרוח וכל זאת בגלל שהוא
החליט שהוא לעולם לא יתבגר וישאר תמיד פיטר פן- הילד
הניצחי...

פיטר אהב מאוד סיפורים. יום אחד פיטר הלך לעולם מיוחד מאוד,
שהשער אליו נפתח רק פעם אחת בראש חודש, כשהלבנה במלואה. פיטר
הלך למקום הזה נרגש והאזין שם למיטב הסיפורים והאגדות, שמע
מוסיקה ממיטב המזמרים וגם... פגש נערה מתוקה ושמה ונדי שהלכה
לאיבוד ולא מצאה את עצמה.

ונדי, כמו פיטר, גם אהבה סיפורים. יותר מכל- אהבה לספר אותם
בעצמה. לפעמים היא אהבה לשכב במיטה ולספר לעצמה סיפורים או
לשקוע בחלומות, ואם הם היו מספיק מעניינים- היא גם הייתה מעלה
אותם על כתב.

ונדי, כמו פיטר, הייעתה נערה-אישה שמסרבת להתבגר. כמו כל
הנערות, גם היא חלמה על נסיך החלומות שיגאל אותה מבדידותה
וביחד הם יצעדו לכיוון האושר, בדיוק כמו בכל האגדות שאהבה
לקרוא כשהייתה ילדה קטנה.

פיטר השיב את וונדי לביתה ומאז הם התקרבו זה לזו וביקרו האחד
את השניה- כל אחד בעולמו של האחר. פיטר אהב לקרוא את הסיפורים
של ונדי ולשמוע את הקול הרך שלה וונדי אהבה לשחק בשיער של פיטר
ולשמוע את הצחוק הילדותי שלו.
הימים חלפו-עברו והתמלאו בשיחות ארוכות ובנשיקות קסומות. ונדי
שמחה מאוד,  היא חשה איך הלב הקטן שלה מתרחב ועולה על גדותיו
בכל פעם שהיא ראתה או דיברה עם פיטר, והיא חשב שאולי סוף כל
סוף היא מצאה את האחד והיחיד שאותו רצתה ועליו פינטזה.

ונדי לא הבינה שמי שמסרב להתבגר, יסרב להתבגר בכל תחום שהוא.
פיטר היה ילד ונישאר ילד, ואת פיטר לא ניתן לשנות.
ונדי התעצבה על לבה, מאחר והיא רצתה מישהו שדומה לה ושיפנק
אותה כמו נסיכה ויעניק לה כמו שהיא להעניק לו.
אולם, פיטר היה שקוע בעולם שלו, בעולם בו הכל קורה כיד הדמיון
הטובה. הוא שכח שקיים גם עולם המציאות, ובו ונדי מחכה.
הוא עבר לחליפין מעולמו, מהבועה, לבין המציאות, אולם בכל פעם
הוא הותיר חלק ממנו בעולם שלו ולכן הוא מעולם לא היה כולו עם
ונדי.

ונדי התעצבה. היא חשה כי היא אינה יכולה להתחרות בארץ לעולם
לא, שכבר נמאס לה להילחם בתחנות רוח כדי לזכות בלבו של פיטר,
שנדמה היה שאינו וגם לעולם לא יהיה שלה. היא הולכת ומאבדת
אותו...
או שמא הוא מאבד אותה?!
פיטר פן אכזב אותה שוב ושוב וונדי השקיעה את דמעותיה לתוך
כריתה כשהבינה את המצב בו היא שרויה. היא פחדה שאם תגלה לפיטר
את רגשותיה, הוא לא יבין אותם ואולי כמו ילד קטן הוא יברח
ממנה, שהרי אולי פיטר אינו מבין בבנות, ובעיקר בעלמה כמותה?
ואולי הוא בכלל לא בנוי לאהבה, בכל אופן לא לסוג שהיא זקוקה
לו, ואולי זאת היא שלא יודעת איך להתמודד?
ונדי לאט לאט התרחקה מפיטר, מתוך ידיעה כי פיטר לעולם לא יתבגר
והבינה שארץ לעולם לא חשובה לו יותר ממנה. היא לא רצתה להיפגע
ולכן בצער רב, היא הניחה לו להמשיך ולבקר בארץ לעולם לא כי היא
הבינה שהיא משלה את עצמה והחליטה להמשיך בחייה, להסתובב בעולם
האמיתי ולחפש פיטר פן אחר שיעדיף אותה ואת המציאות על פני עולם
החלומות (מלבד ביקורים בהם יהיו שם ביחד...).