אבי רז / ליל אהבה באוהל סיירים |
פעם, כשלא היית,
חבקתי רובה,
חבקתי כרית,
חבקתי אותך.
האבן כאבה לי,
ממש כאילו ראשך,
מונח על זרועי,
רק יותר דוקר.
עמוד של אוהל סיירים,
הגביל את תחומי המיטה,
שמא אפול מגובה השמיכה.
ואלמלא היו שם נחירות החבר,
אולי היתי מתעורר ולא מבין,
איפה אני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|