פה רך בר / ריח העץ העתיק הזה |
מפיח תקוות בלבי,
כמו ליל ירח מלא
לאחר יום אביבי.
ממכר הוא עד מוות
מציב לי גבולות ברורים:
להריח תמיד מותר
אבל לא לקלף את החריצים.
ריח העץ המשכר הזה
לעיתים נוסך בלבי געגוע דוקר,
דבק לנחיריי בשעתו
ואז שוב מתפורר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|