בכל אופן לא זוכרים במשפחה מי התחיל את המריבה הגדולה אם זה
בגלל שעמי הסתכל על המחשוף של דבי או בגלל שחבצלת חשבה שלא
צריך היה לתת צ'ק כל כך גדול לחתונה של אסנת כי היא לא הביאה
מתנה משהו מיוחד כשאוהד נולד.
וכדרך מריבות, עמי הזכיר לחבצלת את היחס המגעיל שלה לאח שלו
וחבצלת הוסיפה שאם אימא שלו לא הייתה מתערבת בחיים שלהם אולי
עמי היה מצליח להתקדם ב "הום סנטר "הופך כבר להיות מנהל
מחלקה.
וכמו מריבות טובות, אחרי דקות רבות איש לא זוכר מה הייתה הסיבה
הראשונה, אבל כל השדים כבר יצאו מהקופסא, וכשיצאו קשה להחזירם
פנימה.

עמי אמר " נשבר לי , ואני הולך לישון"
והיא  כמו תמיד ציטטה את אימא שלה " Never go to bed angry
stay up and fight" .היא נורא אהבה לצטט אותה באנגלית, זה נראה
תרבותי כזה.
הוא התיישב על הקצה של המיטה " את יכולה גם להגיד לעולם אל תלך
לישון כועס, הישאר ער וסיים את המריבה,  ואני אתן לך חיבוק
ונלך לישון כי מחר יש לי משלוח ענק לקבל ואני מת מעייפות,
יאללה בואי כבר"
אבל חבצלת לא התקרבה אפילו סנטימטר אחד.
היא ישבה על כיסא הקש(מתנה מיחזקאל מרמת גן) מול עמי " אני לא
הולכת לישון וגם אתה לא , עד שנגמור את המריבה הזו".

וכשחבצלת מחזיקה את הידיים ככה משולבות על החזה עמי הבין מייד
שהיא לא מתכוונת לוותר לו.
"אם את לא באה לישון, אני לא הולך לישון גם" התעצבן וחשב שככה
היא בטח תוותר לו ותכנס למיטה לצד שלה, תמשוך את השמיכה מעל
הראש כמו שהיא עושה כשהיא עצבנית ובבוקר הכול יראה אחרת.
אבל הפעם חבצלת התיישבה על כסא הקש ממול (מתנה מיחזקאל מרמת
גן) ועמי מולה על הכיסא השני(טוב שדוד יחזקאל, מהצד שלה, הביא
שני כסאות קש).
ככה הם ישבו עד הבוקר.

ואז חבצלת אמרה שצריך להכין שוקו וסנדוויצ'ים לילדים כי הם לא
יכולים ללכת לבית ספר על בטן ריקה. עמי אמר שהוא מוכרח להיכנס
קודם למקלחת ,זה היה כשהם עוד גרו בבית עם מקלחת אחת. חבצלת
כמו תמיד וויתרה לו, שייכנס קודם.
בעבודה עמי היה לא מרוכז, אפילו דודי שאל אותו אם הוא שתה יותר
מדי בחתונה אתמול, ועמי אמר שממש לא כי הוא נהג.
בערב , אחרי שהילדים שכבו לישון בחדר שלהם. עמי עוד ראה קצת
חדשות, ואמר לחבצלת שהוא מת לישון כבר וכדאי שילכו לישון
מוקדם. אימא של חבצלת תמיד אמרה שכל הצרות בנישואין מתחילות אם
לא הולכים לישון ביחד, אז הם נורא הקפידו ללכת לישון ביחד.
אבל חבצלת רק הסתכלה עליו במבט שיכול היה להרוג אותו , ואמרה "
אני לא הולכת לישון וגם אתה לא , עד שנגמור את המריבה מאתמול"
וככה הוא נכנס לחדר השינה.
חבצלת התיישבה על כיסא הקש ועמי מולה.
היא לקחה את "מיכאל שלי" פתחה בעמוד 124, והביטה על עמי מולה.
עמי הביט בה.
ככה כל הלילה
ישבו על הכיסאות ושתקו.

ביום שאחרי, עמי הסתובב סהרורי ב"הום סנטר" ודודי שאל אותו אם
הכול בסדר בבית ואולי הוא רוצה יום חופשת מחלה, אבל עמי אמר
שהכול בסדר וממש אין מה לדאוג. יש ימים כאלו. דודי אמר לו שאם
הוא רוצה הוא תמיד יכול לשפוך אצלו. ועמי אמר שאין מה לשפוך כי
הכול לגמרי בסדר.
את חבצלת אף אחד לא שאל.
כי את המורה חבצלת לא שואלים שאלות מביכות. היא מלמדת אנגלית
בחטיבה, ואפילו עופרה , ששתתה איתה תה בהפסקה הגדולה רק שאלה
אותה כמה הורידו לה על ימי השביתה ולא שום דבר אחר למרות שראתה
את העיגולים השחורים מתחת לעיניים.

בערב,עמי אמר שנמאס לו. והגיע הזמן שיתפייסו.
חבצלת אמרה "בטח, ונכון רק תגיד שטעית מה שאמרת קודם ונלך
לישון"
עמי התעצבן ממש "כמה ימים את חושבת שאפשר ככה בלי לישון, אימא
שלך כמה שהיא חכמה באנגלית, בחיים היא לא כל כך חכמה"
ולכן בלילה הם ישבו על כיסאות הקש. חבצלת עם הספר עמ' 124 ועמי
מביט בה.

אחרי חודש עמי הציע למפקד המשמר האזרחי לסייע בלילות בפטרולים
בשכונה, זה עוד היה לפני שעברו לבית החדש במושב. שם עמי הפך
להיות החבר הכי נחמד במושב, תמיד היה מוכן לשמור משמרת שלישית.
הסיע את הילדים לעיר ובחזרה מכל מסיבה ומועדון שבילו בו.
עמי היה זה ש"פירק " את כל המסיבות ואסיפות המושב. החזיר את כל
הכיסאות לבית העם וגם שטף כוסות. באמת אדם חיובי מאד.
אנשים במושב קצת התפלאו איך אישה כל כך חמוצה נשואה לאיש כל כך
נעים ומתנדב.
אישה קצת משונה , חשבו עליה במושב, עיניים כאילו לא ישנה
חודשים ארוכים, נראית עייפה כל כך. משונה קצת מתייחסת לילדיה
בחטיבה העליונה בתיכון כאילו הם תלמידי כיתות ראשונות בבית ספר
יסודי . לובשת בגדים מיושנים , שהיו אופנתיים מאד לפני עשור.

בהלוויה של אימא שלה, אנשים הסתכלו על חבצלת ,היא נראתה נורא.
גמורה ממש. אבל זה לא מפתיע כי היא הייתה הרי נורא קשורה לאימא
שלה.כבר כמה שנים שיחד עם המחלה של האם, ראו אצל חבצלת סימנים
של תשישות . אפילו אסנת הציעה לה ללכת להיבדק אצל רופא מומחה
אולי היא נדבקה במחלת השינה או מחלת היאפים. לא שאסנת הבינה
הרבה ברפואה אבל הבעל שלה היה סטודנט לביולוגיה שנתיים וזה כבר
עושה את כל ההבדל.
אבל חבצלת אמרה "לא תודה,אני לגמרי בסדר" וחזרה לפהק.

האמת, שגם דודי אמר לעמי "תשמע, לא נעים לי, אבל אתה כל הלילות
פעיל ומחוץ לבית, וחבצלת נראית כאילו מישהו לא נותן לה לישון
בלילות, אז לא שאני רוצה להתערב , אבל אולי תיקח בלש פרטי,בן
דוד שלי היה לו ספור כזה, ותבדוק ככה כמה ימים מה קורה איתה
בלילות"
עמי רק חייך ואמר "אולי". כי ממש לא בא לו להיכנס לשיחה עם
דודי הרכלן של "הום סנטר".
אח"כ אוהד התגייס והיה בג'נין. עופרה שאלה את חבצלת אם היא לא
מתה מדאגה וחבצלת אמרה" בוודאי שכן, ראית אימא שלא דואגת?"
ועופרה שאלה "איך את מעבירה את הלילות האלו בחרדה הזו?" וחבצלת
אמרה" כמו תמיד, מתרגלים, וטוב שיש לי ספר טוב "

אחר כך אוהד השתחרר וחזר אפילו מהודו בשלום, ועופר כבר היה
לקראת סוף השירות בנ"מ. עמי ניהל ממזמן את הסניף של "הום סנטר"
בפארק התעשייה החדש ואילו חבצלת קודמה לתפקיד מפקחת לאנגלית
במחוז דרום.



בחתונה של אוהד ונויה, שפגש בהודו ועכשיו היא לומדת פילוסופיה
חבצלת הייתה מאושרת, ראו את זה עליה. אפילו את העיגולים
השחורים הקוסמטיקאית הצליחה להעלים.
אחרי החתונה אוהד ונויה נסעו לדירה שלה, שם גרו כבר חצי שנה.
נויה אמרה שלא כדאי שיספרו עכשיו את הצ'קים וזה יחכה לבוקר,
ואוהד אמר "זה בטח בגלל שאת לא רוצה שאראה כמה המשפחה שלך נתנה
, ובמיוחד אביגדור, הא?"
נויה נעלבה וכעסה" בכלל לא קשור. אני לא רוצה לקלקל את היום
הזה עם כסף" ואוהד שהיה קצת שתוי אמר " את תמיד כזו
מרחפת,אנחנו לא בגואה מותק"
נויה אמרה "אני לא רוצה לריב, בוא נלך למיטה, יאללה בוא כבר"
ואוהד ענה באנגלית כי אימא שלו מפקחת להוראת האנגלית" Never go
to bed angry stay up and fight" .
נויה אמרה "בוא לא נדבר על אימא שלך, כל מה שהיא נתנה לי לפני
שהתחתנו היו זוג כיסאות קש ישנים שהיא קיבלה מאיזשהו דוד
עיראקי מרמת גן".
והתיישבה על הכיסא , ואוהד מולה.