[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדר סבטו
/
הקרום ואני

לפני כחודשיים חגגו הבתולים שלי 25 שנה להיוסדם.
אם הייתם שואלים אותי לפני עשר שנים, הייתי חותמת לכם שעד גיל
25 אתהדר בניסיון מיני השמור לכוהנות סקס בלבד, אבל תוכניות
לחוד ומציאות לחוד. בינתיים חיי המין הסוערים שלי מתרחשים
בזירה מרכזית אחת: דמיוני הפרוע.
כן, אני מודעת היטב להיותי זן נכחד. בעולמנו המודרני
והפסאודו-פמיניסטי, בתולות בנות עשרים פלוס ראויות להגנה
בשמורות טבע מיוחדות. הפופולריות של הקרום קורסת בקול נפץ גדול
בערך בתקופת השחרור מצה"ל, מאחר והנחת היסוד קובעת שאם נכנסת
לשנתך העשרים ואת עדיין סוחבת עלייך את המטרד הציבורי הנ"ל, את
בוודאי דאבה מכוערת ופוזלת מהסוג הנואש ביותר. הרי איך יתכן
שבכל המדינה החרמנית הזאת לא מצאת אפילו פראייר אחד שיעשה לך
טובה?
אז זהו, שאצלי מדובר בסיפור אחר לגמרי. מתנדבים למשימה לא
חסרים, ברוך השם, אבל אצלנו במגזר, הדרך הלגיטימית היחידה
להסיר את חגורת הצניעות היא באמצעות חופה וקידושין.
למה? כי כך קבעו חז"לינו, ואני - מה לעשות - דוסית.
לא מזמן עלעלתי ביומנים האישיים שכתבתי בגיל 15, ונוכחתי לדעת
שבהיותי קטנה וטיפשה זלזלתי עמוקות בקרום הרגיש שלי.
אותם ימים חשוכים היו ימי התמכרותי לסבוניה האוסטרלית "קרוב
רחוק". בפרק מונומנטלי במיוחד שזכה לתיעוד ביומני, הכריזה אחת
הבנות הצעירות והשוות בסדרה שהיא מתכוונת להיפטר מבתוליה
המאוסים אחת ולתמיד, מאחר ואין לה כל כוונה - שימו לב - "לשבת
עליהם כל החיים".
לשבת עליהם?! הביטוי הכה אותי בתדהמה. פתאום, בין רגע, הם הפכו
עבורי מחתיכת עור דקיקה הנחבאת עמוק במערת הקסמים לאחת הכריות
המגושמות שסבתא שלי מתעקשת להכין במו ידיה. איך לכל הרוחות
אפשר לשבת עליהם?
אה, תתפלאו, דווקא אפשר להסתדר יופי. עובדה: חלפו מאז כעשר
שנים ואני עדיין יושבת עליהם. אנחנו יחד, הבתולים שלי ואני,
לטוב ולרע. יחד גמרנו את התיכון, יחד צלחנו את השירות הלאומי
ואת התואר הראשון, ולאחרונה אף התכבדתי לשבת עליהם בטקס קבלת
חברים חדשים ללשכת עורכי הדין. מה נאמר, התקדמנו בחיים. איפה
שהוא בדרך הכרזנו על צו פיוס ברוח התקופה והסכם שלום נחתם.
לפעמים השלום חם ולפעמים הוא קר כקרח. כשנמאס לי אני צועקת
עליהם שדי, מספיק, הגיע הזמן להיפרד, והם משיבים לי צוננות:
"יאללה, יאללה, לכי תעשי ביד!".
ובאמת, המצווה האוסרת השתרללות לפני החתונה הופכת למייסרת למדי
בגיל מסויים, ובמיוחד כשאת יפה, חושנית ובעלת הורמונים
משתוללים.
התנזרות ממין בשיא הפריחה המינית נוגדת את טבע האדם, ולכן
ההצדקה היחידה לה היא ציווי האל. נסו לחפש ולא תמצאו מאחוריו
ערכים חברתיים - סוציאליים המאפיינים מצוות אחרות כמו "לפני
עיוור לא תתן מכשול". זו גם הסיבה לכך שבניגוד למצוות אחרות
שגם חילונים מקיימים, הלכה זו נשארה נחלת הדתיים בלבד.
אז מה עושים?
החרדים פותרים את הבעיה באלגנטיות ומשיאים את הצעירים בגיל
מוקדם מאד. לדתיים המודרניים הדרך קשה יותר: אמנם חלקם מתחתנים
בגיל צעיר, אבל רבים אחרים מגיעים לגילאי 25-30 והם עדיין
רווקים. יש שאינם עומדים בפיתוי ופורצים את הגדר, ויש כמוני,
שחורקים שיניים ומזדיינים בסבלנות עד החתונה.
עד שיגיע המיועד, מצויד בכיפה ובסקס-אפיל, ויתן לבתולים שלי
פתק שחרור. אמנם כשזה יקרה כבר לא יהיה לי על מה לשבת, אבל
בינינו, מי בכלל מתכוון לשבת כשאפשר לשכב?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נא לא לגעת בחוט
החשמל, מוות
מיידי, כל הנוגע
יועמד לדין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/7/03 14:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדר סבטו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה