הוא היה פסיכופט עם מוח שרוף
בן אדם אכזרי על סף הטירוף
הטיפוס השנוא בכל העולם
בריון מגודל שמציק לכולם
ידעתי שבבוא הזמן נתעמת
והזמן הזה הגיע כעת
אך מריב קטן, פשוט ורגיל
התפתח קרב אלים ומגעיל
זה התחיל כשהוא הביא לי סטירה
אני החזרתי לו אחת חזרה
הוא נגע עם היד בלחי שלו
מופתע שבכלל התייצבתי מולו
אני לא איש אלים ולרוב גם רגוע
אך התכוונתי לשמור על כבודי הפגוע
לעובדה שהוא היה יותר מבוגר
אני החלטתי להתיחס כאתגר
קמצוץ התקווה שהיה בי נפוג
אכלתי מכות שלא יכולתי לספוג
עמדתי רועד, המום ודומם
בזמן שהאף שלי מדמם
הוא הביט בי בבוז משדר לי סלידה
מודע שאני בז לו באותה המידה
הוא עמד כמו רוצח, מבט זועף על פניו
קופץ אגרופים ונוקש בשיניו
הוא צעד כמה צעדים לאחור
ושלף סכין בצבע שחור
ידעתי שללכת מכות זה מסוכן
אבל לא חשבתי שזה יגיע עד כאן
לא חיכיתי לראות מה הוא מכין
והתנפלתי על היד שאחזה בסכין
ולפני שהוא הבין מה קרה
הוא כבר לא אחז בסכין השחורה
המצב החדש היה ברור לו מיד
כעת הטרף הפך לצייד
אך הסכין לא נתנה לי תחושה של כוח
רציתי לשכוח הכל ולברוח
החזקתי את הסכין בצורה מאיימת
מסתכל עליו בתמיה מסויימת
הוא ניצל את הרגע שחלמתי טיפה
התנפל והפיל אותי לרצפה
נותרתי המום מהמעשה החפוז
מבין שאין כבר טעם לזוז
הוא רכן מעלי, מבט זועף על פניו
והסכין השחורה תקועה בין עיניו |
