פעם כשהייתי קטנה
היתה לי חברה טובה
סיפרתי לה הכל
והיא תמיד היתה שם בשבילי
עד שבכיתה ד'
ביחד עם הוריה היא עזבה את הארץ
ואחרי לא הרבה זמן
הקשר נותק לחלוטין
באותה שנה הכרתי חברה טובה אחרת
אנחנו חברות טובות עד היום
עושות הרבהה דברים ביחד
אבל אני לא מספרת לה כשכואב
לפני חמש שנים הכרתי את אחי
החבר הכי טוב שלי
מאז שאנחנו ביחד, הוא יודע כמעט הכל.
עכשיו אני שוכבת במיטה
ומבינה שאין לי בעצם אף אחד
יש לי הרבה חברים
אבל חוץ מאחד, או אולי שניים
אף אחד לא נמצא שם באמת
אף אחד לא עוזר לי כשכואב
לאף אחד לא באמת אכפת
רובם רק מכאיבים יותר
אז למה צריך חברים
הרי כולם בסוף בוגדים
כולם בסוף עוזבים
כולם תמיד משקרים
אז מי צריך חברים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.