עדינה-וי ויינברג / גניבת רגע |
מתוך ההריסות
מתוך התופת,
פני אל הים הרחב.
במבט מזוגג
אל האופק
לחוש אדוות
הגלים.
נספגת...
מפליגה למרחק,
מטפסת
על דבשת הגלים, אט אט,
שוכחת
נרגעת
מתנחמת
המעגל נסגר
חוזרת אל ההריסות
ואל התופת
חוזרת
אל היום והמחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|