|
אימי זכרונה לברכה
היתה צדקת גמורה
בבקרים היתה צדקת
ובלילות גמורה
וכל דעתה היתה אשם
וכל חייה בלא אשם
אהבתי אותה כמו שאוהבים
ולא ידעתי ולא ידעה
27 מרץ 2000 |
|
|
שה-בי!?? שבי??
שאאאבי!!! איפה
אתה?
קיבינימט
איתו...
דודו מחפש את
שבי ולא יודע
ששבי בבית-חולים
כי הוא אכל יותר
מדי סופגניות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.