[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד יובל
/
פמיניסטית

רגיעה קלה. עכשיו היא בבית , אם אפשר לקרוא למקום הזה ככה. היא
קצת מזיעה בגלל כל האיפור והעקבים הגבוהים מעקמים לה את עמוד
השדרה, אבל היא לא מפסיקה לחייך, עדיין לא בטוח. השכן החרמן
ממול אולי מסתכל, ואם היא תפסיק לחייך אז הוא יספר לחברים שלו,
והיא לא אחת שרוצה לצאת פריקית מדופרסת, לא היא. היא הולכת
לעבר התריסים הישנים בהליכת דוגמנות, מרחפת לה על העקבים
הגבוהים, הולכת על העננים ואפילו לא משאירה חורים. היא מגיעה
לתריסים ומחייכת חיוך אחרון לאותו בחור שאולי צופה בה (אולי גם
לא) ומוסיפה גם איזו קריצה, ובסטייל סוגרת את התריסים. ברגע
שכל התריסים בבית סגורים והאור היחיד הוא מלאכותי רק אז היא
מגיעה ההקלה האמיתית המיוחלת. החיוך המזויף שהיא סחבה כל היום
על הפנים היפות שלה נמחק ועכשיו היא מחייכת חיוך אמיתי. הנה
שוב היא גוררת את הפח השחור הגדול ובקוצר רוח היא מתכוננת לטקס
השחרור השבועי. לפני כן היא רצה לשירותים ומקרצפת בחוזקה את כל
האיפור המכוער שהיא נאלצה למרוח בבוקר. "מוות למסקרה, מוות
לאודם", מתרוצצות המחשבות בראשה בעת שחיוכה מתרחב ופניה מקבלות
גוון יותר אנושי וקצת פחות נשי. היא משחררת את הסרט של השיער
ומורידה את נעלי העקב. סוף כל סוף היא מרגישה כמו בן אדם. היא
לוקחת את נעלי העקב האדומות שלה, האלה עם העקב הממש דק והכל כך
ארוך שהנזק שהוא גורם לגב יעשה אותה לזקנה ממש מכוערת, היא
לוקחת אותם ומרחפת לה לעבר הפח השחור שבמרכז הסלון. בהינף יד
הנעלים המקוללת בפח. כעת היא מרחפת לה למטבח... שולפת משם
מספריים, בקבוק וודקה, וגפרורים, כל הכלים הנחוצים לה להשלים
את הטקס. כעת תורם של המספריים להיכנס לשימוש. היא לוקחת אותם,
מבט של רצח בעיניה, וגוזרת את הכתפיות של השמלה האדומה הצמודה
שעושה אותה למושא תאוותם של כל גבר בעולם. אותה שמלה אדומה
שעוטפת אותה בתחושה של חנק במהלך כל היום, כמו נחש ענקי שמוחץ
את טרפו למוות. לאט לאט היא משתחלת מן השמלה, עוד שלב בדרך אל
החופש, וגם השמלה מוצאת מקומה בפח השחור. המספריים מתפנות
למשימה הבאה, " סניפ ", נחתכת לה החזייה אשר במשך שבועות הרימה
את אותו חזה יפה לגובה המתאים, הגובה המושלם למשכורת גבוהה
ומשרד צעצוע לאובייקטים מיניים. יצירת המופת מתחרה וברזלים
מושלכת לה לפח. השתחלות מן החוטיני היה הדבר המתבקש הבא. ההקלה
האחרונה של ההתנתקות מן החוטיני אשר נכנס לה כל כך עמוק לחריץ,
שאפילו כוכב פורנו מתורגל היה משקשק מצמרמורות למראהו .החוטיני
מושלך ועכשיו היא עומדת לה עירומה לגמרי באמצע סלון מאובזר
לגמרי בכל רהיט קיטשי ועממי ממגזין ביתילי, פמיניסטית בתחפושת,
יצירת האל כפי שהיא נועדה להיראות ( חוץ מבקבוק הוודקה ביד
וקופסת הגפרורים ביד השנייה ). את תכולת הבקבוק היא מרוקנת אל
תוך הפח ( ברוסיה, הומלס מוסקבאי מזיל דמעה ) , בלי למצמץ היא
מדליקה גפרור ומשליכה אותו לפח שכעת מובן מדוע צבעו שחור. שוב
נדלקת בו אש, ושוב נשרפים להם סמלים שנואים של חברה מערבית
שוביניסטית, אך השחרור אותו שחרור והרגיעה אותה רגיעה. האש
בוערת ופמיניסטית בתחפושת נשכבת לה על הספה המצועצעת שקנתה
כחלק מהעמדת פנים ארוכת ימים. היא עוצמת את עיניה ונרדמת בקלות
לאורה של אש ההתכחשות השבועית שלה, החלום האוטופי השבועי על
עולם אידיאלי שנשלט על ידי נשים אינטליגנטיות שוב נשלף מן
הפינה הקבועה שלו בראש. החיוך האמיתי נמתח עד גבול היכולת
ועכשיו היא יכולה להחזיק מעמד עוד שבוע של התעללות בכל
הרעיונות והעקרונות שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המשרד לוקח
אחריות על נפילת
הדיסק של במה.
זה בגלל חילול
השם.

הקופירייטר של
אלוהים מסביר
למה נעלמו שלושה
ימים לפני שהוא
חוטף מכות מבועז


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/7/03 7:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה