אני רוצה לתלות את עצמי.
אני רוצה שנים של סבל בשביל רגע של הקלה,
ושניה לפני המחנק האחרון,
אני רוצה לגאול את עצמי
ממך.

אני רוצה לבכות את עצמי.
אני רוצה לשטוף נהרות של בדידות,
ולפרוץ פרצי זעם של שתיקה.
הדמעות לא יכולות להציל,
אבל משהו דוחק בי
להציל אותך.

אני רוצה לירות בעצמי.
אני רוצה שטף דם מפוקפק,
והלוויה סימפטית.
כולם יגידו מילים יפות וחצאי אמיתות,
ואתה (כמו תמיד)
תשתוק בהבנה.

אני רוצה למות.
אני רוצה להיעלם,
ולא בגלל שרע לי כל כך, אני תמימה.
אני רק רוצה ללכת,
ולהשאיר אותך כועס, ושותק בהבנה.
העצב החמוץ מתוק שלי
לא מתקיים פה, אז תוותר.
אני יודעת שיכאב לי,
אבל אני רק רוצה שיכאב לך
יותר.