כמו חבורת ילדים קטנים בגן משחקים, עולים על הקרוסלה ומתחילים
להסתובב. עכשיו הוא אומר לי שסוף סוף הוא הבין. עכשיו הוא יודע
הכל ועכשיו הוא אלוהים. עוד סיבוב. עכשיו זה נגמר, והזמן ירפא
הכל. עכשיו השמיים מתבהרים, בצד שלו. עוד סיבוב, והראש מתחיל
להסתחרר. אבן ירדה לו מהלב. הוא חיכה לרגע הזה חודשים, אם לא
שנים. עכשיו הוא אדם מאושר. מסתובבים בכיוון השני, הראש כבר
מסוחרר וצריך לאזן. אצלי כלום לא מאוזן. הכבלים התשחררו ואני
עוד מקובעת, רוצה להבין גם. אצלי חשוך כבר מזמן ועכשיו אין
אפילו טיפת אור. עוד סיבוב, אם לא נאט אני אפול. מנסה לחייך,
כבר לא זוכרת איך. מנסה לראות איפה טעיתי, מה פספסתי בציר
הזמן. כמו חבורת ילדים קטנים בגן משחקים, עולים על הקרוסלה
ומתחילים להסתובב. בסוף מקיאים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.