האם אני משוגע? נפשי זורמת עם צלילי מוסיקת ג'אז. למעלה. למטה.
לצדדים. החדר מלא עשן, ואנשי אנשים יושבים ומשוחחים, נערה
משמאלי צוחקת. שערה צהוב והיא יפה. כל כך יפה. הכאב מפלח את
נפשי. החדר מלא אדם ואני בודד. אני מנסה לאמץ לעצמי הבעה. אני
מנסה לזייף. אך מרגיש אני כי פני חסרות כל רגש. הכאב שבי
מתחזק. הכאב מתחיל כאי שקט, אתה בקושי מבחין בו בתחילת הערב.
לכשאתה מצחצח שיניים. לאט לאט הוא מתעצם, גדול ,חזק וקורע אותך
מבפנים. משאיר אחריו שיירי נשמה קרועים ועזובים. אני קם, מכניס
לכיס מכנסי את חבילת הטבק, ויוצא. הכאב עכשיו הוא מרכז עולמי,
עיוור אני לכל מלבד יסוריי. הרחובות מלאי אור ואדם. האור הינו
ניאון מזוייף ולאנשים אין אני מקדיש תשומת לב כלל. במהרה מוצא
אני את עצמי בחלק הנטוש של העיר. בניינים מתפוררים שהיו בעבר
מפעלים, חלונות זכוכית שבורים. כמה צמא אני לדבר מה מוחשי. כמה
צמא אני להרגיש משהו אמיתי. הכאב אופף אותי וממלא נפשי דמעות.
ראייתי מטשטשת. מוצא אני ספסל מיותם ברחוב ומתיישב. מחשבות
מייסרות אותי. כמה סתמי כל זה. וכמה קשה. אני כל כך רוצה
לאהוב. לעיתים דומני כי לבד אני בהלך רוח זה. מחשבה ברורה
מבליחה  לפתע מבעד לכאב. כמה אנשים מפחדים להודות. נואשים הם
לאהבה. אך מפחדים הם להראות עד כמה הם נואשים. כי אדם נואש הוא
אדם מקולקל. אני קם מהספסל ופוסע בזריזות בין הרחובות. אם רק
אמצא מישהו לשוחח עימו, אחוש טוב יותר. אני משוכנע בזאת. אך
השעה מאוחרת והרחובות שהיו רק לפני רגע הומים, ריקים עכשיו. אם
רק אמצא מישהו לשוחח עימו. אפסיק לחוש כזר לקיום. אני נואש
לחברה. אני בודד. הכל נראה כל כך מזוייף, הכל כל כך חשוך. אני
מושיט ידי לאחוז בקיר שמולי, רק לחוש אותו, רק להרגיש, אני
זקוק לדעת שהוא באמת שם, אני זקוק לדעת שאין זו הזיה. אך הקיר
מתפורר בידי ואני כמעט פורץ בבכי.  ולפתע דומה היה כי אין אני
חש עוד מאום. הרגשתי כצופה באדם זר משוטט אבוד ברחובות חשוכים,
התרכזתי בצבעם הצהוב של הפנסים, ובבליטות האבנים במדרכה. הכאב
חדל להיות מרכז עולמי. מעתה היה הוא מנת חלקה של דמות בסרט.
נשען הוא על קיר אבנים, אט אט רגליו מרפות והוא צונח ארצה,
דמעות בעינייו, הוא נשכב על המדרכה המלוכלכת ועוצם הוא את
עייניו. השעה היתה שעת בוקר מוקדמת, חשתי כי מוטב יהיה אם
אחזור הביתה, לכן פקחתי עיני, קמתי וניגבתי את האבק ממכנסי.
התהלכתי ברחובות, בקרוב תזרח השמש, והרחובות ישטפו אור אדמדם.