נעם אהבה אותה, עולמה סבב סביבה, היא עשתה הכל או לפחות ניסתה,
כדי שהיא תהיה מאושרת.
אבל תמיד היו הנפילות האלו, הריבים והויכוחים.
את הויכוח הזה היא בחיים לא תשכח, זה היה הויכוח ששינה את
חייה.
רותם ונעם היו החברות הכי טובות, דבר לא הפריד ביניהן. לא
המרחק, לא הויכוחים ולא הריבים.
נעם היתה בת 17, מרמת השרון... בחופש הגדול של שנת 2000 נסעה
נעם עם חברותיה למועדון בת"א, שם היא פגשה את רותם, בת 17
מת"א, כשהיא הלכה להזמין שתייה. נעם ראתה אותה על סף דמעות,
יושבת ליד הבר. היא הזמינה את המשקה וניגשה אליה. הן דיברו
ומבלי לשים לב, הזמן עף... הן החליטו לשמור על קשר והחליפו
מספרי טלפון.
שנה שלמה הן היו מדברות כל ערב בטלפון, עד שההורים של רותם היו
משתגעים בגלל החשבון ואבא של נעם היה משתגע מכמות הזמן שהיא
מדברת איתה בטלפון. הן היו נפגשות כל שבועיים - רותם הייתה
נוסעת לת"א לסבתא שלה והן היו נפגשות.
שבוע לפני היומולדת של רותם, היה להן ויכוח שנגרר לריב גדול.
נעם רצתה לברוח מהבית, כדי לנסוע לרותם ליומולדת. רותם לא
הבינה למה לברוח, למה לא פשוט להגיד לאבא שלה, "אבא, יש לרותם
יומולדת, אני נוסעת אליה"? ואז... נעם סיפרה לה. היא סיפרה לה
שהיא לסבית ושאבא שלה הומופוב והוא לא מרשה לה שהיא תיסע
לחברות, במיוחד לא לרותם, שגם היא לסבית. ברגע שרותם שמעה זאת,
היא לא רצתה שנעם תבוא אליה ליומולדת, לא בידיעה שאבא שלה אוסר
עליה ושהיא צריכה לברוח. נעם נעלבה, היא חשבה שרותם לא רוצה
אותה שם והיא כעסה. הן התחילו להתווכח ולריב... וניתקו את
השיחה בריב.

רותם דיברה עם דנה, חברה משותפת שלהן... דנה כל כך כעסה על
נעם, שהיא התקשרה אליה והחלה לצעוק עליה. נעם לא הבינה מה
קורה... היא הרגיעה את דנה והן דיברו בשקט וברוגע... דנה שמעה
את הצד של נעם ונעם שמעה את הצד של רותם, מדנה.
רותם לא ידעה על השיחה הזו.
עבר שבוע, ותאריך היומולדת של רותם הגיע... היא היתה כל כך
עצובה... היא ידעה שהיומולדת שלה לא יהיה אותו דבר בלי נעם...
רותם היתה מאוהבת בנעם, אבל היא שתקה, היא לא רצתה להעמיס על
נעם, היא רצתה לחכות ולראות אם נעם מרגישה אותו דבר.
דנה גררה את רותם מהבית, היא עשתה לה מסיבת הפתעה עם אורחת
כבוד. בלי חשק ומצב-רוח רותם קמה מהמיטה, התקלחה, התלבשה ויצאה
עם דנה לבית קפה. בינתיים, בבית של רותם, כל החברים והחברות
התאספו, קישטו את הבית, סידרו הכל וחיכו בחושך.
לאחר שעה וחצי בבית הקפה, דנה ורותם חזרו הביתה, רותם פתחה את
הדלת וכולם צעקו "הפתעה", זרקו עליה בלונים ונצנצים. רותם
הייתה מופתעת, היא לא הפסיקה לחייך, אך בפנים היא היתה
עצובה... הלב שלה כאב... היא הרגישה שהכל מת בפנים. באמצע
המסיבה היתה דפיקה בדלת, רותם ניגשה לפתוח... בדלת עמדה נעם...
רותם צרחה והייתה בשוק! היא התנפלה על נעם, חיבקה אותה...
ובכתה מרוב שמחה, שמחה אמיתית, שבאה מבפנים.
במשך המסיבה, הן שכחו מהויכוח. לאחר שכולם הלכו, כולל דנה, הן
ישבו בחדר של רותם, הבית היה ריק... והכל היה שקט...
"איך באת?!?! ברחת מהבית?!?!", שאלה רותם. "לא, אבא שלי הביא
אותי", ענתה נעם. רותם היתה בשוק. "מה?!?! אמרת שהוא הומופוב!!
שהוא לא..." נעם הדביקה לה נשיקה... נשיקה צרפתית ארוכה שארכה
10 דקות... אחרי הנשיקות רותם עדיין היתה בשוק... העיניים
נשארו עצומות והפה שלה נשאר פעור.
נעם התחילה לספר... "יומיים אחרי הריב שלנו, דנה התקשרה אליי,
בהתחלה היא צרחה עליי אבל הרגעתי אותה, ודיברנו... היא הסבירה
לי את הצד שלך ואני הסברתי לה את שלי. בסוף הסכמנו שאני אשב
ואדבר עם אבא שלי, וזה מה שעשיתי... הכנתי לשנינו קפה וישבנו
בפינת האוכל לדבר. הסברתי לו עד כמה את חשובה לי ועד כמה אני
אוהבת אותך ושאני מספיק גדולה כדי להחליט מי יהיו החברים שלי
ומי לא. 'נכון, אתה אבא שלי, אבל אלו החיים שלי וההחלטות שלי.
אתה יכול לתת לי עצות, להגיד לי את מה שאתה חושב, אך בסופו של
דבר - ההחלטה היא שלי!' אחרי שאמרתי לו את זה היתה שתיקה של 5
דקות. ואז הוא דיבר, הוא אמר לי שהוא גאה בי שאני עומדת על שלי
ושאני צודקת, הוא ישתדל לא להשתלט לי על החיים. ובסוף הוא אמר:
'אם היא גורמת לך להיות מאושרת ואם את שלמה עם ההחלטה שלך, אני
שמח בשבילך'". רותם לא הבינה את המשפט האחרון. הלב שלה דפק כל
כך מהר וכל כך חזק שכמעט היה אשר לשמוע אותו בחדר... היא שאלה
בגמגום: "מ... מ....מי זו היא?" "את!", ענתה נעם... רותם שוב
לא הבינה ושוב שאלה: "איזו החלטה? מה זאת אומרת גורמת לך להיות
מאושרת?" נעם נשמה עמוק וענתה לה: "ההחלטה שלי... להיות
איתך... רותם, אני מאוהבת בך! התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי
אותך ושניגשתי אלייך בבר... הקליק שהיה בינינו היה כל כך חזק,
שפשוט התאהבתי בך"... רותם הייתה בשוק... היא שתקה...
הסמיקה... היא לא ידעה מה לעשות... נעם הייתה נבוכה... "אני
יודעת שאת לא מרגישה כמוני, זה בסדר, אבל אני לא רוצה שהחברות
בינינו תשתנה בגלל זה, אני מק..." רותם דפקה לה נשיקה
צרפתית... באמצע הנשיקה, נעם הפסיקה ושאלה "מה...?" רותם אמרה
לה, "אני מרגישה אותו הדבר בדיוק... גם אני התאהבתי בך מהרגע
הראשון  שנפגשו... וכל פעם שדיברנו בטלפון זה גבר... ובכלל, כל
פעם שנפגשו... כמעט התפוצצתי מרוב התרגשות... ורציתי לספר
לך... אבל פחדתי, פחדתי מהתגובה... גם אני אוהבת אותך, נעם".
הן המשיכו להתנשק... רותם חיבקה את נעם חזק ואמרה לה שזו
היומולדת הכי טובה שהיתה ושתהיה לה אי- פעם... "חכי לשנה
הבאה", חייכה נעם ונשקה לה שוב...