[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בטי סטייג' בופ
/
למה לא אני?

הכל התחיל כשנכנסתי לחנות שלו, ראיתי אותו יושב שם, סתם ככה,
משחק עם העט שלו, מכניס אותו לפה שלו, נושך אותו. אוף, השפתיים
שלו פשוט הורגות אותי, כל כך יפות, מלאות, והזקן הצרפתי בכלל
לא מזיק. יש לו קוקו שהוא תמיד אוסף, מתוח - מתוח, הוא לובש את
החולצה הלבנה עם הכפתורים שלו, ואני נגנבת, איך הוא יוכל בכלל
להסתכל עלי.
אני לא מפסיקה לחשוב עליו, על הפעם הבאה שאני אראה אותו, שאני
אחייך ושהוא ישאל אותי: "מה את מחייכת לעצמך"? הוא לא אוהב
שאני תמיד מחייכת, הוא אומר שאנשים שתמיד מחייכים הם לא אנשים
אמיתיים ושהם מנסים להסתיר משהו, הוא קלט אותי, אני מנסה
להסתיר את המשיכה העצומה שלי כלפיו, הוא יודע את זה, והוא אוהב
כל רגע! כל פעם שאני נכנסת, אני נותנת תירוץ חדש, אחר, אחד
שהוא ואני לא מבינים מאיפה לעזאזל הוצאתי את זה?! גם השותף
שלו, שעובד איתו, לא מבין, הוא רואה הכל, הוא יודע שאני רוצה
אותו והוא לא יכול לעשות כלום, מה הוא יעשה? הוא רק השותף שלו!

אני נכנסת לחנות שלו, והלב שלי פועם כל כך חזק עד שלפעמים אני
חושבת שהוא שומע את זה, אבל הוא - הוא נשאר אדיש, הוא אוהב את
זה!
היה יום אחד אחרי בית ספר שבאתי אליו, הוא ראה אותי נכנסת,
וישר חייך, אני לא חושבת שזה היה בגללי, אני חושבת שזה היה
בגלל המחשבה שנכנס כרגע עוד לקוח?! מי יודע, הוא היחיד שאני לא
מצליחה להבין, לקרוא אותו. אמרתי לו שלום והוא חייך, קרץ ואמר
היי, ההיי הזה בשבילי, הרגשת בענניים, כל כך דפוק מצידי, כל כך
ילדותי, אבל כל כך כואב. אמרתי לו שאני צריכה עזרה ושאני דיי
ממהרת, אני באמת מיהרתי, והוא, הוא אוהב לקחת את הזמן שלו, יש
לו זמן, הוא "טיפל" בי לאט לאט, הוא לא אמר מילה, רק התעסק
בזה, בסוף הוא אמר לי: "אני נותן לך אחד חדש, תבואי עוד יומיים
שלך יהיה מתוקן". אמרתי תודה חייכתי, והוא אמר לי שהוא מקווה
לפגוש אותי שוב.
לא עניתי, פשוט הסתובבתי והלכתי, כל כך טיפשה, כל כך ילדותית.
 היו לי חברים בעבר, אחד ששבר ליאת הלב, ואחד שאני משחקת בו,
עד היום, כל פעם שקשה לי ושאני רוצה לברוח מהבית אני אומרת לו
שאני רוצה לחזור ושקשה לי, ושאני צריכה אותו, עד שבא המלאך שלי
ואומר לי שהכל בסדר, שהכל יסתדר, ומדבר עם אמא שלי, לא המלאך
הוא לא האיש שאני רציתי שיהיה, הוא לא המוכר שלי! אמא שלי והוא
מדברים, והכל טוב, אבל האקס נשאר לבד אחרי שעוד פעם פגעתי בו,
והשארתי אותו לבד ומחכה רק לי. לפעמים אני חושבת: איזה מטומטם
הוא, אני בכלל לא שווה את זה! ואז אני מבינה, אני מבינה שאני
גם הייתי עושה את זה בשביל המוכר שלי.
קוראים לו נועם, הוא המוכר שלי, אני כל כך שמחה שגיליתי אותו,
אני לא מצליחה לשכוח! לשכוח כל שניה שעברנו ביחד, לא, לא עשינו
סקס, לא התנשקנו, אבל בחלומות שלי, עשינו את כל זה, כל הרגעים
האינטימים, כל הרגעים שבישבילם שווה לחיות.
יום אחד, אחרי שעשיתי סקס בפעם הראשונה, הבטחתי לעצמי שאני
אעשה ועושה סקס רק עם הבנאדם  שאני אוהב, מאז שהסקס הראשון שלי
נפרד ממני, לא עשיתי עוד פעם סקס, כלומר שעדיין לא מצאתי את
האהבה שלי, אני מקווה שזה יהיה נועם, אני כל כך מקווה...
בחלומות שלי, מה אנחנו לא עושים?! אנחנו מזדיינים, אני יורדת
לו, הוא יורד לי, אנחנו כגוף אחד, אני ישנה אצלו, הוא לא יכול
לישון אצלי - אני עדיין גרה עם ההורים שלי, ככה זה בגיל 16!
הבית שלו, (הוא כמובן גר לבד - זה קצת יראה מוזר עם בגיל 24
הוא עדיין יגור עם ההורים שלו, לא?) בית שהייתי רוצה לעצמי,
מרווח, יפה, נוף מהמם של ים תל אביב. אני לא יכולה לעשות את
זה, והוא כל כך אוהב את זה!
כשנועם אמר לי בפעם הראשונה שהוא חשב עלי אתמול בלילה ושהוא
זוכר אותי מאיפשהו, הזעתי - הוא חשב עלי, אתמול בלילה, מי יודע
מה הוא עוד עשה?! ;O) לא האמנתי למה ששמעתי, אמרתי לו: "מה זאת
אומרת, אתה זוכר אותי מאיפשהו?" הוא אמר לי שהוא כנראה פעם יצא
איתי לאיזה טיול והוא היה המדריך/מלווה, הוא אמר לי שהוא בטוח
מכיר אותי מאיפשהו, אולי אני מטומטמת, והוא ניסה להתחיל איתי,
כמו בכל הסרטים, אבל אני בנאדם כזה שמסתכל, בקטעים האלו, על
חצי הכוס הריקה, כלומר שאם אני רוצה מישהו ואני רוצה לדבר איתו
על איך שאני מרגישה, אני חושבת רק על הדברים הרעים שייקרו, ועל
הדבר הכי נורא, מילה אחת שיכולה להוציא אותי מדעתי, מילה אחת
שיכולה לגרום לי כאב כל כך נורא, מילה אחת - לא! אני כל כך
רוצה ללכת להגיד לנועם איך אני מרגישה, לספר לו, להגיד לו משהו
בסגנון של: "היי מה קורה? אני שמחה, מה אתה עושה עכשיו? יש לך
חמש דקות בשבילי?" הוא יגיד משהו בסגנון של: לא! יחייך את
החיוך המתוק שלו, ויגיד לי: "סתם, בשבילך תמיד!" ויקרוץ... אני
אגיד לו: "תקשיב חשבתי על זה, ואני יודעת שיש בנינו הבדל
גילאים גדול, אבל הייתי שמחה לנסות משהו, אני חושבת שאתה ממש
נחמד, ואתה מצחיק אותי ואם זה לא נראה לך, אל תמציא לי
תירוצים, אל תגיד לי שקרים, תגיד את האמת, זה כל מה שאני מבקשת
כרגע".
אני מתה מפחד, מחר אני צריכה ללכת לחנות שלו ולעשות את זה. אני
רוצה לגמור עם הסיפור הזה כבר, אני כל כך מקווה שיגיד כן, אני
לא מצפה שיגיד את זה, למען האמת אני רק רוצה להוכיח לעצמי שאין
שום סיכוי שבחיים שזה יקרה, אבל, מצד שני אולי הוא גם בנאדם
כזה, משוגע, שמוכן לקחת סיכון?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אני אשלח את
זה לחמי הוא כבר
לא ירד לי!


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/7/03 22:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בטי סטייג' בופ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה