|
הכל
מלא
בכלום.
וזה מצחיק אותי
להתבונן במראה...
ולראות חללים שקופים של מהות עצמית.
וזה מצחיק אותי
לנשום אוויר...
ולדעת שלעולם הוא לא יגיע לראות.
וזה מצחיק אותי
לאבד את העתיד...
ולדעת שהאושר המתוק מזמן נעלם מן העולם.
הדמעות...
עגולות
ומתפוצצות כמו בועות סבון.
הצלקות מחוררות את הקופסא...
המכנית שלי.
את...
פועלת...
על...
אוטומט.
כי ככה טוב להם.
כי ככה הם לימדו אותך.
ואני לא ידעתי ללמד אותך איך לנווט ישר
את התובנה והכנות.
וזה מצחיק אותי
לדעת שאני משקרת...
ולראות איך כולם יקנו הצגות קטנות.
עכשיו האמת...?
קצת עצוב.
29.9.03
|
|
|
הם משקרים!
- מה אתה צוחק
עלינו?
לא,באמת שלא! הם
משקרים,זה לא
נכון, זה לא
אמיתי, אני נשבע
לכם!
- שב בשקט כבר,
ותפסיק להמציא
דברים..
אבל...
-בלי אבל!
נו באמת,לא צריך
אל תאמינו...
אבל כשזה יקרה
אל תבואו אלי
בבכי
-טוב, עכשיו
תיהיה בשקט...
אוקיי?!
כן... כן...
-או או
מה קרה?
-הממממ... תשמע
מה אמרת בקשר
מקודם...?
בוםםםםםם
מישהו שיושב
בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.