בוכה
כשאני כותב את השיר
לא מוצא את עצמי
לא מוצא לי מנוח
לא מוצא לי חלום
לא מוצא לי סיפוק
ואני מנסה
אך אני כבר מחוק
לא מצליח לחשוב
לא ליראות
עובר המון זמן
ואני עוד פחות
ועכשיו כשאתם קוראים את השיר
דעו לכם שאני עדיין בוכה אין לי כבר כוח להמשיך לסחוב כל העת
מצאתי לי חבל , ועכשיו אני מת
ועכשיו , שאני בגן עדן או בגהנום , זה כבר לא משנה
אני עצוב לי פה , עצוב ובוכה
דייי!!! אלוהים עד כמה אני יכול
תן לי פעם אחת לחייך בלי ליסבול
אני שמח בישבילם , אך האם הם בישבילי?
תן לי פעם אחת ליהיות קצת אנכי ?
לקום סתם בבוקר , לחייך חיוך סתמי
גם לסובבים אותי אבל גם לעצמי
אני אוהב לעשות את זה
לשמוח רק בישביל אחרים
משהו אחר זה פשוט לא אני
ואולי גם ביגלל זה אני כבר לא בין החיים
ועכשיו כשכולכם בוכים איתי
דעו לכם שאני בכל מקום אבל אני לא אמיתי
אני הטיפה הנוזלת אני הצביטה שבלב
אני הרוח הנושפת אני המת האוהב
אני האיש בלי החלום
אני האיש העצוב
אני איש בלי עתיד
אני איש לא חשוב
אני האיש הרואה הרחק למרחקים
אני האיש שחיכה למשהו , חיכה , ועכשיו בין המתים
אני איש אבל מה זה משנה
אני כבר לא איתכם אני כבר שונה
מלאך , גם לי יש כזאת
הייחידה שאני יודע שתישמח איתי בלי דאגות
החיוך הייחיד שיש לי על הפנים
זה כשהיא באה מאירה לי את עולם המתים
איתה...אני מסוגל לחזור
איתה...אני מסוגל ליחיות
איתה...אני מרגיש מישהו ומשהו חשוב
איתה ... פעם ראשונה הירגשתי אהוב
לאאא...לא אלוהים מה עשיתי , למה לי זה מגיע
למה גם היא....
הוי מלאך שלי!!! אני מיתגעגע