ר. טלי / שכבה עבה של חיוך |
קיוויתי שמרחתי כך שיסתיר
יצאתי אל העולם החשוך
אך את הכאב החיוך השאיר.
הידקתי את החיוך חזק,
בכוח, בלי מוח, הוא כמעט נדבק.
ככל שחייכתי בכיתי בפנים,
שום דבר הוא לא העלים.
לבסוף וויתרתי ורציתי לבכות
אך החיוך סירב לדהות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|