הלוואי והיה לי את האומץ להישיר את מבטי אל עינייך ולומר לך את
האמת.
לו רק יכולתי להקרין בעיני את מה שאני כ"כ מתאפק להגיד לך כבר
חודשים.
אנשים שמסוגלים להגיד כל מה שעל ליבם בפניהם של האחרים
גורמים לי לקנא. וגם קצת להצטער שאין לי סגולות שכאלה.
אולי גם את קצת אשמה. אם היית יכולה לקרוא מחשבות, הייתי
מעביר
לך חיוכים בטלפתיה. אני חושב שזה היה משמח אותך. חבל שאת
לא מאמינה בזה.
לפעמים אני חושב שמילים הן ריקות מתוכן, וגם אם הייתי נורא
מתאמץ
ומחפש בכל ארצות תבל מספיק מילים, לא הייתי מצליח.
לא הייתי מצליח לתאר עד כמה את חשובה לי.
אז ישבתי וחשבתי הרבה מאוד זמן, גם קצת לא הצלחתי להרדם בלילה
בגלל זה. החלטתי לחפש לך מתנה. כזו שתחפור לך פנימה, מתחת
לכל ההגיון הבריא שאת כ"כ טובה בו. שתבטא חזק והרבה את כל
מה שאני חושב עליך, בלי קונצים, ישר ללב.
חיפשתי בכל פינה, הרמתי כל אבן, אפילו בזבל קצת חיפשתי. מצאתי
רק
כפתור שבור וגם שטר של 5 לירות, מהאלה של פעם.
אז הגעתי למסקנה. אולי רק במעשים זה ילך. הרי מישהו חכם פעם
אמר שמגע שווה אלף מילים. או אולי זה תמונה בעצם.
הייתי מחבק אותך חזק חזק, עוצם את העיניים ומתפלל שכל המחשבות
הטובות יעברו אלייך- כל ההערכה, ההשתאות,והפחד של בלעדייך.
אבל בינינו, אני מפחד שזה יהיה מביך ואני אסמיק.
אז עכשיו אני אובד עצות וגם קצת חסר אונים. אם רק הייתי יכול,
הייתי שואל לעצתך, וכמו תמיד היית מחייכת ובלי להניד עפעף
נותנת
את הפתרון הכי נכון בכזו מהירות שהייתי מרגיש טיפש איך לא
חשבתי
על זה קודם.
ויש בי רצון שתדעי כל כך הרבה דברים שאני לא בטוח שאת בכלל
חושבת על עצמך- עד כמה את מדהימה בכל מה שאת עושה, וכמה
אנשים מסביבך אוהבים אותך, וכמה אני שמח שנפל בחלקי להיות
איתך אפילו לקצת זמן, וכמה אני עצוב שאת הולכת.
אבל אני חושש שתגידי שזה קיטש או משתפך או כל אחד מהביטויים
האלה שמדברים אל הרגש.
הלוואי והיה לי את האומץ להישיר את מבטי אל עיניך ולהגיד לך
את
האמת, בקול.