כמו שעון שבור,
תמיד מראה על אותה שעה,
לילה נצחי,
מאמץ את הצללים.
החיים הם קופסה רקה,
אריזה שטחית מפוזרת על פני רצפה שוממת,
אני עומד באמצע הכאוס והבלבול,
סוגר את עיני,
אני מסתובב לתוך נוף של מציאות מתנוונת,
מציאות נרקבת...
דם נוזל לתוך עיניו של המלאך,
אני יכול לטעום את הדמעות,
כשהם נופלות על נשמתי הפצועה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.