|
וטל היתה אומרת שנמאס לה מהכל
ששוב פעם הגשם יורד עלינו בלי לחדול
ואיך שהו בדרך היינו עוצרים לרגע
ומוצאים קצה חיים בתעלת ביוב
הבלון השתחרר ועף לשמיים
נושא חיוך פוגש ענן של גשם
וטל היתה בוכה ואומרת שזה מים
ולפעמים רואים כאן מלאך
וטל היתה חוזרת על משפטים של אחרים
שקובעים פה לכולם איך לחיות את החיים
זקן לבן חכם שראה פה כבר את המוות
יושב על ספסל ודוהה לו
כשטל היתה מוותרת על חלומות
היא היתה מחייכת חיוך קטן של תמונות
רואה מחוץ לחלון את הענן מתקרב
צוחקת קצת מתרחקת בתוך עצמה
וטל היתה חוזרת... |
|
|
"שלילי?!"
"כן"
"אתה בטוח?"
"כן"
"מתי המועד
ב'?"
מ' (שם בדוי),
אצל הרופא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.