מרגריט ר. סוואן / שיר למולדת |
מולדת היסטורית את לי
בך
אחזיק בשיני ובציפורני
אותך
אשקה לרויה בדמעותי
אחזיק בך עד יעבור הזעם
עד ישכח קול הרעם
הו ארץ, מה רוויה את בדם!
מתי יגמר סיוט זה לעולם?
האם לא תעדיפי מים צלולים
שישקוך
במקום נהרות הדמים?
שנים יעברו, יחלפו עידנים
ארץ זו עוד תיתן ליושביה חיים.
בעוד אלף שנות דור ישמע כאן קולי:
"זוהי ארץ מולדת
הארץ שלי!"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|