מקים את עצמי בכוח
שובר את הידיים
שובר את המנורה
והנה עוד יום עומד להיגמר
אני כבר לא זוכר
מה קרה בהתחלה
עכשיו הכול מעצמו נעשה
ואני בורח
לא מכיר את זה אחרת
מנתק את הטלפון
משאיר פתח צר בחלון
אם אני אחזיק את זה
הוא בוודאי ייאבד
הכול מעצמו נעשה
זה כמו סרט חסר תפנית
אני כבר לא יודע
מה כול זה אומר
נדמה לי
שהטוב עוד יבוא
אבל כול הרע
משאיר אותי חשוף
לא מכיר בכול המושגים
לא מכיר את הכללים
המשחק הזה מכור
אלוהים בוודאי שתה שוב לשכרות
נופל וצולל
אל תוך האדמה, בוער
האור הקטן שנדלק בחצות
נכבה בדיוק בבוקר
שהכול מתעורר
משאיר אותי רעב
רוצה לאהוב
רוצה לחייך
משהו טוב
לעשן או לקחת ללב
שובר את עצמי בקלות
ונדמה שאין שום דבר
שיכול אותי להעסיק
רק המחשבה
מה יהיה מחר
לא יודע
מה היה אתמול
שוכח
עכשיו אני מתחבא
מפחד הדברים הקטנים
ושוב בורח
לא מכיר את זה אחרת
לא יודע מה זאת אומרת
שובר את עצמי
והנה עובר עוד יום
שובר את הלב
אחרת זה לא יעשה
זה סיפור מוכר
עם גיבור אחד בעולם שגדול עליו
ומחר, מה יהיה?
לא מבין באמונות טפלות
לא מכיר שום מגיד עתידות
שיאמר לי שמחר
הוא בטוח כמו אתמול או אולי
כמו היום שחלף,
כן נשארה לי רק דקה
להיות בטוח, שגם היום הזה
הוא עבר.