לאיתי שלי, שכבר לא
אין לי מה להגיד,
נגמרו לי המילים.
הייתי טיפשה
חשבתי על עצמי
עכשיו שאתה לא נמצא
אין לי אף אחד
השלמת אותי
אני חצי
לא ידעתי את זה.
חשבתי אולי בתיאוריה,
עכשיו כשמשהו חסר
כל כך חסר
מה שאתה מילאת
נשאר ריק
בצורה שלך
אני חצי
ואתה שלם עם הגליה החדשה שלך
לא בעיה להחליף גליה
לא ידעתי את זה.
אין לי תחליף לך,
אין עוד כמוך
לא ידעתי את זה.
הזדמנות מאה
להחזיר את מה שהיה
לא תהיה לי
לא חשבתי על זה.
עכשיו אני יודעת,
זה לא כל כך עוזר.
מה אני אעשה עם הידיעה הזאת?
מה יש לי לעשות איתה?
היא תאהב אותי כמו שאהבת אותי?
היא תשמור עלי כמו ששמרת עלי?
היא תכיר אותי כמו שהכרת אותי?
יהיה לה איכפת?
לא נראה לי שאיכפת לה.
נראה לי שהיא רק פה להגיד
מגיע לך מטומטמת!
29.5.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.