יונתן דוויד / סיאנס |
אני ועוד שלוש נשמות שחורות
נרות, ולוח, וכוס מזכוכית
יש צרכים שמתרצים כתאווה אנוכית
אז קראתי לרוחו של זה שהיה לבי המסכן
שאת חייו לקח כשהבין שלא יוכל להתגונן
כל הכאב רק בשבילו שיאהב
אני אהבת בוסר אכלתי, והוא הקהה את עיניו
רציתי שיעלה לבי כלהבה
רציתי שיזכיר לי מה זאת אהבה
אך הוא נשאר אי שם איפה שאין כאב וקשיים
כנראה תשו כוחותיו עוד כשהיה בחיים
שם ישבתי בבית הקברות
וחפרתי עוד קבר, בלי מצבה ובלי נרות
פה אנוח אני עם נשמתי התאווה
פה אנוח כפרח לזכר האהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|