בין הרים ובין סלעים,
בשדות ובכרמים,
היא עוברת מיצוע למיטה.
זוג רגליים מונפות,
באוויר הן נעוצות,
כל אחד היה רוצה להיות איתה.

היא למטה היא מעל,
מתכופפת לאנאל,
היא לא בוחלת אפילו בשלישייה.
ילדים ובחורים,
מחכים לה בדרכים,
מריחים אותה מעבר לפינה.

לו רק ידעתי עם מי הסתבכתי,
כל חייה היא כמו ציפור שנמלטה.
היא לא סולחת, עובדה שהיא פותחת,
בלי מחוייבות ובלי חרטה.

כל הליל וכל היום,
עד אשר תמצא מקום,
רק כתמי זיעה יציירו את מסלולה.
היא גמישה והיא זריזה,
היא מקפצת כמו עיזה,
בתרגיל, בבסיס וברגילה.

חיילים ומפקדים,
הם רצים והם עטים,
רק לראות אותה גומרת לאיטה.
לפעמים בשביל גיוון,
היא משנה את הכיוון,
ושוכבת עם בחורות כמותה.

לו רק ידעתי עם מי הסתבכתי,
כל חייה היא כמו ציפור שנמלטה.
היא לא סולחת, עובדה שהיא פותחת,
בלי מחוייבות ובלי חרטה.

מסמל ועד צנחן,
ממח"ט ועד תותחן,
בחוצי חוצות ישירו את שירה.
הסדינים אז ירקדו,
הפגזים אז ירטטו,
ויספרו עלילות הבחורה.

לא ש.ג לא נגמ"ש,
וגם לא קצינת הת"ש,
לא יצליחו להבין מה פה קרה.
רק יודעים כולם לחדור,
מלפנים ומאחור,
היא מתנועעת, והופסה היא גמרה.