אני סופרת נשימות
בין בוקר לערב
נזהרת שלא ייגמרו לי המספרים
וכשהם מתחילים להגמר אני
עוצרת
ומוחקת את
דם השמש השוקעת שנזל
מבין אצבעותיי השבריריות,
שוכחת
ורגע לפני
עודני מנסה לגנוב אוויר חנוק
בנשימה אצורה
של אינסטינקט-חיים
בעוד הערב
גוהר
בעוד הערב -
עד שיימאס
עד שאפסיק. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.