גיל וינשטיין / רוחות סכיזופרניות |
טמונים בקרבי שני שורשים
של תום הילדות ובינת נעורים
ואני בעייפות חושים
פושט גפי לכל הכיוונים
כמו ארבע נהרות קדמת דנא
כורך את גופי בצימאון למגע
בטני שבעה מזהב
ולכן אני מגושם
פני פארור עת נחש מתרוצץ
ולכן אני פרקדן
רק כאשר רוחות סכיזופרניות
לי עת ערב לוחשות
אייכה אייכה,
תוהני שמא אינן יודעות
כי עם עלה תאנה--
אני רק אלוהים
בתחפושת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|