|
היום ראיתי אותך עובר לידי, הידיים התחילו להזיע, הפנים נהיו
אדומות והלב החל לפעום.
זו הפעם הראשונה שאני מרגישה כך. הרגשה מוזרה שכזאת...
מהר פניתי לצד השני. לא רציתי שתראה אותי כך. מבוישת מאהבה.
היית עם החברה שלך. נראתם דווקא זוג יפה.
הרי מגיע לך את הטוב ביותר ולי נשאר רק לקנאות.
אני עדיין חולמת על שדות ירוקים עלי ועלייך.
איך אנחנו הולכים יד ביד, מחובקים ואתה לוחש מילות אהבה
ישנות.
מתעוררת מהר למציאות עגומה קולטת כמה החיים קשים וכמה אני
בודדה.
אתה היית היחיד בשבילי, למרות שלא ידעת מי אני.
רואה אותי ומתעלם. אתה היית היחיד שהעלה לי חיוך על השפתיים,
וגם זה היה רק בשבילך שאולי תשים לב.
עוד יום עובר, ואני עדיין כאן. יושבת על הספסל כותבת שירי
בדידות וחולמת על איך אתה ואני ביחד. |
|
|
...ואז אני אומר
לו שיקח את הכסף
שלו וידחוף
אותו..., חזרנו,
אם כן שלום
ותודה שחזרתם
אלינו, נמצא
איתנו רוה"מ
ואנחנו ממש לפני
סיום, אדוני
רוה"מ נראה לך
נורמלי שבמקום
להגיד ראש
הממשלה אני אומר
רוה"מ?
רוה"מ: מה זה
משנה?
מנחה: צודק,
תודה רבה לך
תודה רבה לכם,
מחר יהיה איתנו
סמנכ"ל ליב"י
להתראות ותישארו
בערוץ אחרינו
גיא פינס.
ק. מרכוס
בפיילוט מצולם
לערוץ המזרח
התיכון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.