|
אני יכולה לשבת שעות ולהביט בים.
מים תכולים והשמש משתקפת מבריקה ומסנוורת לפרקים.
הים משל לכל כך הרבה דברים.
לאהבה ולחיים לדו קיום לשמחה ולעצב משתנים.
המים עושים לך טוב ובריאות אתה רוצה להיכנס אבל הים הוא לא רק
טוב גם רוע יש בו.
יכול את החיים שלך לקחת בשנייה מבלי שתספיק להבין.
אפשר לפחד מהים אפשר לאהוב אותו אפשר לשחות בו ימים שלמים.
הים יכול גם להציל חיים.
ואני יושבת מסתכלת בים ואיך כל התכונות האלה מתחברות ביחד.
גם בבן אדם הן יכולות להתחבר יחדיו.
אני יכולה לשבת שעות ולהביט בים.
אני יכולה לנסות להביט גם באדם.
ולא להבין. לעולם. |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.