ואיני יודע אם הלכתי איתך ואלייך
בסמטאות מילים מעושנות


לאה,
שמעי, איך השתנו כל הצלילים.
ראי לאה, איך לא יפו פני הדברים.
איך קשה היום למצוא מעט שלכת,
איך לחפש ירושליים בפינות,
ואיך עלי האזדרכת לא מכסים עוד מדרכות.

להדליק. לכבות. אהילי מנורות ישנות וגדולות
יאדמו לי עם ערב בגדילי עברם.
הם הקשיבו להד צעדייך,
נדנדו מעל שיחות אפופות
ערפל של טבק חוץ לארץ
בקבלך פני זרים זוהרים.

ועתה רק הד אהילים,
נדנוד של מבטא מיושן,
ומעט מצרידות רגשותייך.