פעם ראשונה זה היה נחמד.
היא הייתה לידי ואמרה שהגיעה הזמן ש"הפוטנציאל יתממש".
איזה פוטנציאל?!
"אתה לא מודע לזה אבל אתה חייב לנסות!"
12:09

"אז את חושבת שזה היה בסדר?" מתוך עייפות שאלתי את השאלה.
"לא יודעת" מתוך אכזבה היא לא ענתה.
מה כבר יכולתי לצפות?
12:32

אם פעם היו באים ואומרים לי שהדבר הרציני הראשון שאתה עושה
ישפיע עלייך כל כך בהמשך חייך אז הייתי נועל את עצמי בחדר
וזורק את המפתחות רחוק רחוק אל תוך השמיים.
sometimes you need to understand the limits that you build
in yourself. no limits means no control on certain elements
in life. if i had no limits i was ocean size- can do what i
want and won't even notice to other things in this world.

אחר כך היא באה שוב.
"אני חושבת שאולי כדאי שנדבר"
רק המחשבה על המשפט הזה גורמת ללב לצנוח כמו אבן.
"לא! אין סיבה לדבר..."
היא הסתכלה עליי כאילו היא איבדה חלק מעצמה.
"אני לא צריך דיבורים ואני לא צריך להקשיב לך."
"למה אתה לא מקשיב? זה יעשה לך משהו אם תיהיה מתורבת ותקשיב
לי?"
הסתכלתי עליה למשך דקה. לא יודע מה עבר לי בראש כשאמרתי לה את
המשפט הזה.
15:43

pain is not an issue for ocean size
i know what is best for me
i know how to feel sympathy
i know about realty
realty is what you feel about yourself
realty is a mirror...