|
לא משנה כמה קרוב אני אהיה למה שחשבתי בהתחלה, זה תמיד יהיה
רחוק מדי.
אני לא מצליח לוותר על האידיאל... ככה אמר לעצמו משה, כשהוא
עמד עם הטרקטור מול האיצטדיון המוזנח בלונדון.
לחשוב שכמה חודשים לפני כן הוא הכיל בתוכו את המוני המעריצים
שצעקו בכל ריאותיהם למשמע "אואזיס". |
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.