אדוני המלחמה

אדוני המלחמה, אנשי המדון,
מחרחרי מריבות, עצמות בגרון.
אתם שהובלתם, אתם אחראים.
אתם שהולכתם שולל אחרים.
לכם הכוח, ולכם השלטון,
לכם היכולת, אבל לא הרצון.

מורי השקר, גבירי השררה,
מוכרי אשליות, חסרי הכשרה.
אתם לקחתם, מבלי להחזיר.
אתם הבטחתם, ועזבתם את העיר.

מחזיקי הכסף, גוזרי הגזרה,
מרום מושבכם, מונעים כל עזרה.
על מה שלא יבוא, ועם מה שלא יקרה,
אתם עוד תיפלו וזה לא במקרה,
שאנחנו נביט, בעיניכם המתות,
במבט הצלול של אוכלי נבלות.

אנשי המדון, אדוני מלחמה,
לכם לעולם לא תהיה נחמה.
על מה שעשיתם, ועוד תעשו,
בעולם הבא אתם תשלמו.

רודפי הכיסא, אנשים מושחתים,
כל חייכם הם זהב של שוטים.
אין בכם אמת, ואין בכם חמלה,
ולכן גם אין לכם מחילה.
בסוף האמת תצא אל האור,
והשקרים שלכם יחזרו לאחור.

אתם ששלחתם, לקרב ילדים,
עוד תגמרו בקברים גלמודים.
בידכם היכולת את העתיד לשנות,
אבל אתם אפילו לא מוכנים לנסות.

מי ייתן וימיכם, יהיו קצרים,
כאורך חייו של טל הבקרים.
ולאחר לכתכם כולנו נרקוד,
ואחר כך נצא מחדש לעבוד.
ללא יום של אבל, ללא אזכרה,
וללא אזכור בשום מהדורה.

שמכם ימחק מספרי החיים
ואנחנו ננסה לשנות את פני הדברים
ההרס שזרעתם, אולי יקצר
אבל דרככם לא תישמר.