לאט לאט את נעלמת גולוש. ואני מסתכלת סביבי ומסרבת להאמין
שהעולם ממשיך להסתובב
עם הזמן הזכרונות נהיים מעומעמים, ואמא ממשיכה לומר שזכרונות
זה כל מה שנשאר לנו
אני מנסה לזכור הכל, כמה שיותר, יותר מכולם.
שכולם יראו שאני אהבתי הכי הרבה. את יודעת שאהבתי הכי הרבה
נכון?
בבקשה תגידי שאת יודעת.
ושאת יודעת שביקשתי מאמא לא לדבר על השבוע האחרון כי לא הייתי
שם
כי באתי רק בסוף, נכון שאת יודעת?
אמא הזכירה שצעקת שאת שונאת אותי, שאני האחות הכי רעה בעולם
ואת שונאת אותי.
לא ישנתי כמעט אח"כ.
אני יודעת שפגעתי בך גילי ומצטערת.
מצטערת על כך שלא תמיד הייתי האחות שהגיעה לך.
אבל לא אמרת שסלחת לי.
ולא אמרת ששכחת
אז רציתי לבקש סליחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.