|
ראיתי אותך יושבת בצד,
ומבט נעוץ בחלל
על פנייך היתה רשומה טרדה
מן תסכול או התגרות בגורל.
את זעקת השבר
אולי הייתי היחיד ששמע,
ואת צעקת הקרב הנואש
הייתי זה שגמע
את מרחב תחושותייך
בשמי הליל.
ואלו שהיו מסביב
שרקו כהמיית יונים
עפו לידך אך לא נגעו.
ואני??? |
|
|
זה נכון שמאדאם
קירי המציאה את
הרדיו, אבל
בינינו: מאדאם
רוזה הרבה יותר
נחמדה לבנות,
וגם נותנת יותר
יחס
מתנדבת מקיבוץ
גלויות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.